לקחתי את הרכב לטסט לפני כמה ימים. (כן. אני לקחתי. ולא רק זה- בעלי היקר הוא לא סתם גבר- הוא בוחן רכב…אבל אני לא רוצה להיכנס לזה…). רציתי לספר שהצ'ק ליסט (איך אומרים צ'ק ליסט בעברית??) שהחזיק הבוחן הזכיר לי את הבדיקה ההיוריסטית שפיתח נילסן. תארו לכם: לוקחים את התוכנה- בודקים את זה וזה וזה- יופי. עברה טסט! התוכנה הבאה בתור!

בדיקות היוריסטיות. אכן, שם מרשים. למעשה מדובר בהערכת מומחה ממשק משתמש את מצב השימושיות של תוכנה. זהו תהליך שבו איש מקצוע מתחום ממשק המשתמש ושימושיות בוחן תוכנה או אתר. הבדיקה היא מול סט מובנה של קווים מנחים או עקרונות עיצוביים (או בעברית "היוריסטיקות") לעיצוב נכון של ממשק משתמש.

[lead]הבדיקה היא מול סט מובנה של קווים מנחים או עקרונות עיצוביים (או בעברית "היוריסטיקות") לעיצוב נכון של ממשק משתמש.[/lead]

הנה דוגמא פשוטה, המוכרת לכולם: הודעות השגיאה. הנה בוחן פתע קצר:

אתם מפעילים תוכנה ואז קופץ לכם הודעה בנוסח :"Critical error 2798573. Abort!". מה תעשו?

א. תתעצבנו ב. תקללו ג. לא תבינו מה רוצים מכם ("אני נשבע שלא עשיתם כלום"). ד. כל התשובות נכונות. (התשובה היא ד כמובן.)

זו הזדמנות להוסיף את הודעת שגיאה חביבה נוספת:

כדי למנוע הישנות מקרים כמו אלו נוסחה הנחיה ברורה להוראות שגיאה במסמכי הקווים המנחים, לדוגמא: "יש לנסח הודעת שגיאה בשפה מובנת וברורה." (או משהו בסגנון הזה).

אז הנה כמה דברים שכדאי לדעת:

1. הכי חשוב: יש לבצע לימוד וניתוח של המערכת לפני הבדיקה

מעבר למתודולוגיות וקווים מנחים, בעיני, חלק ניכר מהבדיקה מתבסס אל ההבנה (והניסיון) של המומחה שמבצע את הבדיקה. כמה המומחה מנתח נכון את התוכנה? את המשתמשים וצרכיהם? את עולם התוכן? וכולי. הרי ברור שלא ניתן לבקר משהו בלי שמבינים אותו. (למרות שבחיים האמיתיים יצא לי די הרבה פעמים לבקר אנשים וגם לא להבין אותם…).

2. יש כל מיני הנחיות לבדיקות מומחה

סט הבדיקות נובע מקווים מנחים לעיצוב ממשק משתמש שיש להקפיד עליהם בעת אפיון ועיצוב ממשק משתמש:

אם תבחנו את המסמכים השונים תראו שיש די הרבה קווי דמיון ביניהם. אלו מסמכים חשובים בעיני לכל מי שמתעניין בממשק משתמש.

[lead]בעיני איש UX מקצועי, מעבר לניסיון שלו, יהיה חריף, מבין עניין ובעל תפיסה מהירה של תהליכי על. תסכימו איתי שלצייר שדות ולהכיר קונטרולים לא ממש צריך להיות מומחה …[/lead]

3. כדי לבצע הערכת מומחה- כדאי לקחת מומחה

זה די ברור- תבחרו מומחה ממשק משתמש ותיק ומקצועי. ועכשיו, השאלה המתבקשת: איך אני אדע שהוא אכן מקצועי? –האמת, 12 שנה במקצוע וכל איש מקצוע שפגשתי יאמר תכונות אחרות שיאפיינו "מקצועיות" (בינינו- כל אחד אומר את התכונות הבולטות שלו…) אבל מאחר ואני כותבת הפוסט הזה, והעליתי את השאלה לעצמי, יש לי פריווילגיה כאן: בעיני איש UX מקצועי, מעבר לניסיון שלו, יהיה חריף, מבין עניין ובעל תפיסה מהירה של תהליכי על. תסכימו איתי שלצייר שדות ולהכיר קונטרולים לא ממש צריך להיות מומחה …

4. יותר מבודק אחד

כדי שהבדיקה תהיה מבוססת כדאי ששלושה עד חמישה מומחים יבדקו את המערכת שלכם. כל אחד יראה דברים שונים וקצת אחרת. (זה לרוב לא קורה בארץ, משיקולי תקציב כמובן). אם כך, ברור שבודק מומחה אחד עדיף מכלום… וגם עדיף אחד טוב על שלושה טירונים. והכי עדיף חמישה טובים. (וגם עדיף להיות עשיר ובריא מאשר עני וחולה, דא"ג)

[lead]עם כל הכבוד (ויש כבוד…) הביצועים של המשתמשים שווים הרבה יותר מכל דעה של מומחה ממשק משתמש![/lead]

5. הערכת מומחה לא יכולה להחליף בדיקות שימושיות!

כשלקוחות מתייעצים איתי לגבי מה עדיף- אני עונה- ללא ספק, עדיף לשאול ישר את המשתמשים ולא אותי. הערכת מומחה מבוססת על חוות דעת. בדיקת שימושיות על ביצועים. עם כל הכבוד (ויש כבוד…) הביצועים של המשתמשים שווים הרבה יותר מכל דעה של מומחה ממשק משתמש!

נושא ההשוואה בין הערכת מומחה  לבדיקת שימושיות מהווה קרקע לדיון אקדמי פורה. הנה מאמר מעניין בנושא.

זהו- אז אם אתם רוצים הערכת מומחה טובה, כדאי לקחת כמה דברים בחשבון. ותמיד יש את האפשרות המצוינת המוצגת בסרטון דילברט חמוד זה:

http://www.youtube.com/watch?v=cS5Lg5GbkLw